איך הכרת סוגי הזכרון השונים משרתת אותנו בריקוד?

article-2154368-13710595000005DC-283_634x455

איך הכרת סוגי הזכרון השונים משרתת אותנו בריקוד?

אם יש משהו שלקחתי מלימודי הפסיכולוגיה לריקוד וממש עוזר לי בריקוד שלי ובהוראה בכלל זה ההבנה של תהליכי זכרון וסוגי זכרון.
 
יש לנו כמה סוגי זכרון מרכזיים במוח בהתאם לחושים השונים שקולטים ומעבדים את המידע:
1. זכרון חזותי\ איקוני – מתבסס על חוש הראייה בתוכו נכללים הזכרון הצילומי והזכרון המרחבי
2. זכרון פונולוגי – מתבסס על חוש השמיעה
3. זכרון תנועתי – זכרון שרירים ותנועה ביחס למרחב
 
לכל אחד מאיתנו יש סוגים שיותר דומיננטיים ועוזרים לו/ה ללמוד ולקודד מידע חדש.
ברגע שתדעו לזהות את הסוגים השונים ותגלו מה הסוגים שהכי חזקים אצלכם – תוכלו לנצל את הידע לטובתכם.
 
יש כאלו שצריכים לראות, יש כאלו שצריכים לשמוע, יש כאלו שגם וגם, ויש כאלו שאם לא יעשו את הפעולה 200 פעם זה לא יכנס לראש.
אצלי למשל הזיכרון השמיעתי מאוד חזק בשילוב עם הויזואלי. ברגע שאני רואה ומדברת את התנועות זה מאוד עוזר לי.
 
לכן אני רוצה להכיר לכם תופעה בזכרון שנקראת "הלולאה הפונולוגית". הלולאה ממירה מידע חזותי למידע צלילי ומשננת מידע ע"י דיבור פנימי.
 
מכירים את זה שאתם קוראים מספר טלפון וחוזרים עליו בקול בשביל לא לשכוח? אז זה זה!
 
מה זה אומר בתכלס?
נניח וראיתי מישהו עושה צעד מסויים, אני מתרגמת לי את זה לצעדים בדיבור בראש וחוזרת על זה.
אני משתמשת בזה המון כשאני לומדת שיינס חדשים ורצפים מורכבים ושרה לי את זה בראש או אפילו בקול תוך הדגשה של ספירות רלוונטיות.
למשל "קרוס, קרוס, סוזי קיו, טאפ קדימה, הצידה, אחורה, סוזי קיו"
 
בשלב הראשון אני ממש מדברת את הצעדים והפעולות, אח"כ אני עוברת לספירות ומדגישה ספירות רלוונטיות שיש בהן דגש תנועתי.
לדבר את הצעדים והפעולות עוזר לנו לזכור את הרצף, לשמור על הקצב ולשחזר את הצעדים גם אם אנחנו לא זוכרים את התנועות אלא רק את המשפט עצמו.
אחרי שנחזור על הרצף מספיק פעמים זה יתחזק לנו גם בזכרון השריר וכבר לא נצטרך להשתמש בדיבור ותיאור התנועות.
 
נסו לזהות מה עובד לכם הכי טוב, איזה סוג זכרון הכי חזק אצלכם?
חזותי(ראיה) פונולוגי (שמיעה) או תנועתי (גוף ומרחב)?
שיתוף ב facebook
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה