להפסיק לשנן ולהתחיל לדבר בריקוד
השבוע הייה לי שיחה מאוד מעניינת וגם דיי נפוצה על בעיה שנתקלתי בה אצל לא מעט מצד גברים בסלסה.
דיברתי עם בחור שסיפר לי שהוא הגיע לרמה מסויימת במועדון וחזר עליה כל פעם כי הוא פשוט לא זוכר את הוריאציות.
זה שהוא לא זוכר את הוריאציות מביך אותו, הוא חושש להתבלבל ומקשה עליו לרקוד ברואדות ועם נשים בכלל.
אז שאלתי אותו, רוב המסיבה אתה רוקד עם מישהי אחת או רואדה?
הוא ענה שמישהי אחת…
ולמישהי הזו אכפת איך קוראים לוריאציה שאתה עושה?
כנראה שלא…
ריקוד זוגי בניגוד לרואדה זו שיחה ותקשורת בין שני אנשים.
ברואדה זה אוצר משפטים ותרגילים מוגבל שאנחנו לומדים ומשננים כדי שנוכל לרקוד יחד במעגל ונהיה מסונכרנים כקבוצה.
בריקוד זוגי זה שונה לחלוטין!
אין לנו אוצר משפטים מוגבל וקבוע, אנחנו יכולים להרכיב משפטים שונים מהאלמנטים שיש לנו. לחבר אותם באיזה רצף וסדר שנרצה, לשנות אחיזות, לשחק עם המיקומים ועוד.
בריקוד זוגי לא "צריך לזכור" וריאציות ארוכות אלא להבין את החלקים השונים מהן היא מורכבת.
אותם תוכלו לסדר איך שתרצו, לשחק איתם ולהנות איתם.
כשמלמדים במועדון מלמדים וריאציה זה כדי שכולם יוכלו לעשות אותה יחד ולתרגל יחד, כי זה יותר נוח ורצף שאפשר להתאמן עליו.
ברגע שתבינו את המרכיבים השונים של הוריאציה הזו, הצעדים השונים ואיך אנחנו יכולים להוביל אותם כל פעם באופן שונה, יפתח לכם הריקוד.
לא תצטרכו לזכור או לשנן רצפים ארוכים אלא להבין את הריקוד ולהתחיל לדבר את השפה.
רוצים השראה לאיך תוכלו לחבר מפשטים ווריאציות חדשות?
ממליצה לקרוא את הפוסט שכתבתי על אוכל איטלקי איך ניקח ממנו השראה לריקוד כאן בקישור