היסטוריה של הסלסה

דף הבית » היסטוריה של הסלסה

היסטוריה של הסלסה

שואלים אותנו הרבה על סגנונות הסלסה השונים, מה הקשר ביניהם ומה אנחנו בעצם רוקדים.

הכנו לכם הסבר מקיף שיסדר לכם את הראש ויתן לכם הרבה ידע מעבר.

מה זה סלסה? מה זה קובני? מה זה אל איי? מה אנחנו בכלל לומדים לרקוד בקפיטל?

כדי להבין טוב הכי כדאי ללכת לפי סדר כרונולוגי

במשך כ-400 שנים, אמריקה היתה יבשת מתפתחת שזקוקה לידיים עובדות ועבדים היה מצרך יקר ושווה. הספרדים שכבשו את קובה, אחרי שנלחמו וגמרו את האינדיאנים שהיו במקום היו צריכים כוח עבודה זול חדש. לכן תפסו טרמפ על המצב ו"יבאו" עבדים מאפריקה לאמריקה. קובה זה אי שנמצא במרכז אמריקה מול מקסיקו, ומה יותר טוב ממקום כזה כדי לאחסן בו עבדים ולמכור אותם לכל צפון, מרכז ודרום אמריקה?

רק לפני כ-80 שנים קובה יצאה לעצמאות משליטת הספרדים וכך יצא שבקובה גרים תושבים ממוצא אפריקאים שמדברים ספרדית ומושפעים מאוד מהתרבות הספרדית ואלה הם הקובנים.

המוזיקה והריקודים של הקובנים בהתאם הם שילוב של מוזיקה וריקוד אפריקאי עם השפעות ספרדיות ואירופאיות קלאסיות.

השילוב הייחודי הזה הצמיח סגנונות מוזיקה ייחודיים שצמחו בקובה כמו הסון, רומבה, צ'ה צ'ה והסלסה. על כל סגנון מוזיקלי כזה צמח ריקודים שתואם את הקצב.

אז נתרכז בריקודים בקובנים.

סלסה קובנית

רומבה גוואגוואנקו (Rumba Guauanco) – ריקוד עם אפריקאי (בעיקר מקונגו) של חיזור בין גבר לבחורה שלא כולל הובלה במגע. התנועתיות של הריקוד לוקחת השראה באופן מפתיע מעולם התרנגולים, הגבר הוא התרנגול שמחזר אחרי התרנגולת. אנחנו כל הזמן מכניסים בסיסים של רומבה לתוך השיינס וגם מלמדים רומבה ברמות יותר מתקדמות.

סרטון לדוגמא של איך ניראה ריקוד רומבה קובנית: https://youtu.be/gJVT_5swkhA

אפרו או אורישס (Orishas) – ריקודי אלילים אפריקאים שהעבדים הביאו איתם מאפריקה לספרד- לכל אל יש מאפיינים תנועתיים ומקצב ייחודי, כמו גם תפקיד ייחודי, צבעים מאפיינים ועוד.

בסרטון אל שנקרא אלגווה- https://youtu.be/BLJOrs-9JoM

סון – פה אנחנו כבר לא באפריקה אלא ממש בקובה. סון זה קודם כל סגנון מוזיקה שכולל שילוב של כלי הקשה אפריקאים וגיטרה ספרדית. להקת ושיר הסון המפורסמים ביותר בעולם הם Chan Chan של Buena Visa Social Club – קבלו קישור – https://youtu.be/o5cELP06Mik

את השיר הזה שמים בכל מקום בשלל גרסאות, בטח תזהו אותו.

ריקוד הסון הוא הסבא של הסלסה, הוא בעצם ריקוד עם קובני שממנו יצא הכל… הסון הושפע מהאפרו והרומבה מצד אחד ומהפלמנקו הספרדי והולס מצד שני וכך נוצר איזה שילוב בין ההחזקה האירופאית או הגרנדיוזיות של הפלמנקו, לבין האדמה והמשחקיות של האפרו והרומבה. זה מבחינתי הלב של הסלסה. שימו לב ששינוי הכיוון והדגש בסון הוא ה-8 ולא על ה-1.

בכוונה בחרתי סרטון "רחובי" של אנשים קובנים זקנים ופשוטים – https://youtu.be/DPBF2qcLJmM

סלסה קובנית מיינסטרימית – מוזיקת הסון קיבלה כל מיני השפעות חדשות והתפתחה לשלל מוזיקות סלסה קובנית בשלל סגנונות. המרכזי ביניהם למיטב ידיעתי הוא טימבה שזה לרוב מה שמכנים מוזיקת סלסה קובנית במסיבות. זה בעצם פיוז'ן של כל מה שהיה עד עכשיו שבסוף נרקד בזוג במועדון על ה-1…

רואדה דה קסינו (Rueda De Casino) – לקחו את אותו עירוב קובני של הכל ובנו לו תרגילים מובנים עם שמות מוסכמים כדי שיהיה אפשר לרקוד אותם בקבוצה במעגל יחד. זה קצת כמו ריקודי העם שלנו במעגל רק שכאן אין רצף קבוע מראש ומוביל הרואדה מכריז כל פעם על האלמנט הבא. הריקוד כולל הרבה חילופי זוגות במעגל תוך כדי השיר.

הרואדה נוצרה בשלב יחסית מאוחר.

סלסה בסגנון "ניו יורק" – Salsa On 2

בשנות ה-50 הגיעו קובנים שברחו מקובה (ומכל מדינות מרכז אמריקה) למיאמי וניסו להתפרנס. אבל במיאמי כבר היו מלא קובנים והרבה עוני, אז חלקם החליטו לנסות את מזלם במקום הכי שווה באותה תקופה – ניו יורק. לניו-יורק היגרו מהרגים לטיניים ממדינות רבות נוספות כמו פוארטו ריקו, הרפובליקה הדומיניקנית ועוד. בין המהגרים הלטיניים היו ההורים של בחור בשם טיטו פואנטה. טיטו גדל להיות מתופף אגדי שאיחד בין המוזיקה הקובנית למוזיקת הג'אז שניגנו באותו זמן בניו יורק ויחד עם הרכב המוזיקה שיצר שנקרא Fania Records יצר סגנון חדש של מוזיקה שנקרא ממבו Mambo. ההרכב הגיע לשיאו בשנות ה-60. טיטו כבר נפטר לצערנו ואף אחד לא עמד ברמה שלו עד היום…

היצירה האולי מפורסמת ביותר שלו שמנוגנת עד היום במלא מקומות סלסה ויש לה המון גרסאות קאבר היא Ran Kan Kan. קבלו קישור – https://youtu.be/TvMNjdz9Gcw

גם ריקוד הסלסה הקובנית קיבל לאט לאט השפעות אמריקאיות מריקודים שהיו פופולריים בשנות ה-60 בארה"ב.

במקביל הגיע בחור בשם אדי טורס (אצלו למדתי בניו-יורק) שמכונה "מלך הממבו" שרצה להנגיש את הריקוד לקהל הרחב וחיבר לו את הספירות המודרניות של 1,2,3,5,6,7. לפני כן הקובנים רקדו על התופים והקצב ולא התיחסו לספירות בריקוד.

סגנון הסלסה בניו יורק נקרא גם ON2, כי שינוי הכיוון נעשה ב-2 וב-6, ולא ב-1 וה-5 כמו בסלסה הקובנית.

גם היום יש בניו-יורק 2 זרמים: מי שרוקד אדי-טורס סטייל (דריכה במקום ב-1) ומי שרוקד על הטומבאו (דריכה במקום ב-8.5).

דוגמא קלאסית בסרטון, אחת ההופעות היפות בהיסטוריה בחידוש ממש מעכשיו.

אדולפו (שהיה תלמיד של אדי) וטניה, היום המובילים בעולם בסצנת הניו יורק. הופעה מדהימה,

זה לגמרי סגנון הניו יורק כמו שהוא גם נרקד היום.

היסטוריה של הסלסה

סלסה בסגנון "אל.איי" – Salsa On1 / סלסה קווית – Linear Salsa

בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 הגיע עידן "מוזיקת המחשבים", כל הפופ בקסטריט בויז, בריטני ספירס, תחילת עידן הדאנס והטראנס וכו'. מוזיקת הפופ האמריקאית התערבבה יחד עם מוזיקת הסלסה ונוצר סגנון מוזיקלי חדש שאין לו ממש שם ומי שמייצג אותו לעניות דעתי הוא זמר מפורסם ביותר בשם Marc Anthony – קישור לשיר "אל.איי" מיינסטרימי לדוגמא – https://youtu.be/Ns9YYSqLxyI

מה שמאפיין את המוזיקה של ה"אל.איי" זה שחלק מהמוטיבים הקובניים נעלמים ממנה ובעיקר המקצבים השונים של כלי ההקשה.

במקביל הגיע בחור קצת משוגע בשם ג'וני וסקז בעיר אל.איי… יחד עם 2 האחים שלו פרנסיסקו ולואיס, התחילו לרקוד על המוזיקה הזו. הם התחילו להופיע עם הריקוד על במות מה שדרש התאמה של הריקוד לקו ישר (יותר כמו בניו יורק), אבל על ה-1 (כמו בקובני החדש). כדי שיתאים לבמות הופעות הם גם רקדו מאוד "חד וקיצוני", עם ידיים גדולות וארוכות, מאוד Show. וכך נוצר סגנון סלסה חדש – סגנון ה"אל.איי".

דוגמא לסרטון סלסה אל.איי כמעט בצורתו הגולמית – https://youtu.be/019BOUKtTiE

צריך להבין שכשהוא עשה את זה זה היה חדש, זה היה מגניב, זה היה מיוחד ושונה ממה שהיה עד אז.

היום זה נחשב די פסה, קצת קיצוני, קצת מוזר…

ואני לא מדברת על טכניקה, הטכניקה ברמה מאוד גבוהה והאלמנטים קשים, אבל הסגנון עצמו היום נחשב מיושן. כמעט ואין היום מקומות שרוקדים ככה.

היסטוריה של הסלסה

אז איזה סגנון אנחנו רוקדים בקפיטל לטינה?

היום הסלסה ממשיכה להתפתח ונוצר בכל העולם המון פיוז'ן בין הסגנונות והמקורות השונים. יותר קשה להבחין בסגנון באופן חד משמעי ביחס למאפיינים המקוריים של כל סגנון.

בספירות ובטכניקה,

אנחנו לומדים לרקוד על קו ישר כי אז קל יותר לשבור אותו לרקוד במעגל.

אנחנו לומדים לרקוד על ה-1 כי יותר קל ללמוד על ה-1 מאשר על ה-2.

בסגנון ובווייב,

אנחנו לא רוקדים רק כמו ג'וני וסקז – חד וקיצוני.

אנחנו לא רוקדים רק כמו אדולפו – קטן, מהיר עם מעט תנועת גוף קטן.

אנחנו לא רוקדים רק כמו בקובני מיינסטרים – גדול ומלא פאן ובלי ספינים.

אנחנו רוקדים את כולם יחד.

אנחנו גם משלבים בשיינס ריקודים אפרו קובניים ורומבה.

לפי מה? לפי המוזיקה, לפי בת הזוג, לפי מה שיוצא מהלב.

אחד המורים שלנו, פרננדו סוסה שהוא היום אחד הרקדנים והמורים המובילים בעולם הוא בכלל רקדן סון.

המורה שלו הוא רקדן קובני מפורסם בשם Alberto Valdes שלימד אותו סון, רומבה, אפרו וכו'.

הוא עבר לרקוד על ה-1 ומאז אומרים שהוא אל.איי… אותו זה מצחיק. ובצדק…

לסיום קבלו את ההופעה הגדולה ביותר מכל הזמנים (לדעתי) של טרופיקל ג'ם, הלהקה של פרננדו סוסה – אותה הופעה שחגי ראה בלייב במילאנו ונתנה לו את ההשראה לפתוח את להקת קפיטל לטינה ואת בית הספר שאתם רוקדים בו: